החנוכיה הנסתרת

יש גם הפתעות .......טובות!


בתחילת דרכי כאספן לא הייתי מבין גדול ונאלצתי ללמוד מאחרים ולקבל את דעתם.

הייתי רוכש חנוכיות מאנשים שחשבתי שיוכלו לספק לי סחורה טובה ואמיתית ובמחירים סבירים.

מעבר לכך הייתי הולך בעצמי לשוקי העתיקות כמו שוק הפישפשים ושוק דיזנגוף.

יום שישי אחד הגעתי לדיזנגוף וראיתי חנוכיה מיוחדת בעיצובה אולם מראיה היה חלוד לחלוטין ומלאה בלכלוך ובוץ.

מכיוון שהמחיר שנדרש עליה היה מאתיים שקל בלבד החלטתי שזה מהווה מחיר ראוי לחנוכיה מעניינת זו.


רכשתי אותה והראיתי אותה לאחד מהסוחרים שהיה מביא לי חנוכיות באופן שוטף.


החנוכיה זקוקה לניקוי יסודי אמר, וכששאלתי אותו אם יש לו מישהו שמומחה בניקוי ענה שבהחלט.

מסרתי לו את החנוכיה המיושנת ולאחר מספר ימים נפגשתי איתו שנית. הפעם הוא החזיק בידיו חנוכיה נוצצת מאד.

לא האמנתי שזו החנוכיה שלי!!

היא מכסף עבה מאד אמר הסוחר. באמת השתאתי ואמרתי לעצמי שהיה כדאי לרכוש אותה.


היא אמנם לא בצלאל מקורית מתקופת בית הספרת לאמנות, אולם היא יוצרה ממבלטים שנרכשו על ידי אנשים

מבית הספר בצלאל והם המשיכו לייצר מהמבלטים הללו חנוכיות חדשות מעוצבות כבצלאל.


יום אחד נסעתי לירושליים לשוק הבוכרים מכיוון שאמרו לי ששם יש חנות עם המון חנוכיות.

הגעתי לירושלים ובתוך חנות עמוסה לעייפה גיליתי לתדהמתי חנוכיה זהה לזו אשר קניתי בדיזנגוף.


מה אתה יכול לספר על על חנוכיה זו ? שאלתי את המוכר. דגם זה יותר במקור מפליז אולם אני יצרתי שבע חנוכיות כאלו מכסף, אמר.

צחקתי בליבי שהינה המעגל נסגר ואחת מהחנוכיות הללו הגיע אחר כבוד לאוסף שלנו.


אכן הרגשתי סגירת מעגל.

לפעמים יש גם הפתעות טובות חשבתי בליבי.



 

בצילום: חנוכיה מכסף שיוצרה מהמבלאים המקוריים של בית הספר לאמנות בצלאל