האם יש גבול למגוון החנוכיות האיטלקיות בעולם?
מדי פעם אני שואל את עצמי האם יש גבול ליכולת האדם? שאלה זו חוזרת על עצמה בתחומים החיים השונים ואצלי כמובן היא נשאלת בתחום בו אני עוסק רבות והוא תחום אספנות החוכיות האיטלקיות.
כאשר כבר נראה שראינו הכל אז שוב צצה לה יצירת פאר שלא חלמתי שקיימת כמותה ושוב מגוונת את חיי באושר נוסף של עיצוב וסקרנות.
הפעם קיבלתי תמונה של חנוכיה מאיש הקשר שלי וכששאלתי אותי האם היא מגיעה מהמקום הרגיל ענה לא. הפעם היא ממקור אחר לגמרי מסוחר אמנות בארצות הברית.
הצילום סקרן אותי מאד מכיוון שיש ברשותי כבר חנוכיה מדגם רומאי דומה מהמאה ה-18.
אולם חנוכייה זו היתה מאד מיוחדת מכיוון שהיו בה גם אלמנטים עיצוביים שהיו משולבים ביציקה המקורית של עמודי החנוכיה ובהם ראשים של אריות אימתניים.
בנוסף היתה רקועה על דופן החנוכיה האחורית יצירת אמנות ובה דמויות של חיות שנראו כמו כלבים או שועלים וכן סמל משפחה איטלקית ומעליה כתר ואלמנטים נוספים בלתי מוכרים לי.
מכיוון שאני כבר שבע מחנוכיות סטנדרטיות התלהבתי למראה החנוכיה המיוחדת והמרשימה. פניתי ליועצים השונים שלי ברחבי העולם במטרה למצוץ אינפורמציה הידועה להם. מומחה אחד אמר שלדעתו הסמל איננו יהודי ויועץ אחר אמר שלא ראה חנוכיה כה מרשימה.
הפניתי את השאלה גם ליועצת האיטלקית שלי שהינה מומחית גדולה גם התחום היסטוריה של העיצוב האיטלקי בכךך והיוהודי בפרט.
היא התלהבה מהעיצוב ואמרה שהחיות החרוטות על גבי דופן החנוכיה הינם כלבי רוח GREY HOUND שנקראים באיטלקית LEVIERI וזאת כנראה שהמשפחה שבבעלותה היתה משפחת לוויים.
התרגשתי מאד מהפרשנות והסוד החבוי בעיצוב של חנוכיה זו והחלטתי לרכוש אותה למרות שכבר היו לי מספר רק של חנוכיות מדגם זה אולם עם דפנות אחוריים המעוצבים בצורות אחרות.
Comments