לכל סיר המכסה שלו- 2022
יום אחד שלח לי ק.ג. צילום של חנוכייה איטלקית כנראה מכסף, למרות שנראתה די שחורה ומלוכלכת אולם בין הלכלוכים ניתן היה לזהות שאריות הזהבה.
מה זה שאלתי? זה קיבלתי ממישהו שאני מכיר הרבה שנים ומעת לעת מביא לי דברים. האם הוא סוחר? כן ענה, מן סוחר כזה. אפשר לנגוע בה בידיים שאלתי? אני יכול להביא לך עוד מעט לראותה.
מצוין עניתי וחיכיתי בכיליון עיניים שכן הייתה זו החנוכייה מכסף של פייטרו זפאטי אשר אחותה התאומה מופיע במוזיאון היהודי ברומא עם סמל משפחה בולט ומוכר.
קובי הגיע לאחר כשעה ומחצה וכולו רוח ומהירות כרגיל. אני מאד ממהר אמר. מה עם החנוכייה שאלתי? הוא הוציא מעטיפת בד מרופט ואמר במהירות אני כבר הולך להחזיר אותה. מדוע? שאלתי. מכיוון שהצעתי לאותו אדם להכניסה למכירה הפומבית הראשונה שלנו והוא אמר לקובי שהוא לא צריך ואם ירצה יוכל להכניסה לבית מכירות מכובד יותר מאתנו- סותביס.
כמה הוא רוצה עבורה שאלתי? 15K ענה. טוב אמרתי, "קניתי אותה" אמרתי, אביא לך את הכסף מחר. מה? מדוע? אתה בטוח? מלמל קובי, אני רוצה להחזיר אותה. אני בטוח בהחלטתי קבעתי נחרצות, אולם הוא עדיין המשיך לנדנד.
שלחתי צילום שלה למיכאל, לאיציק ולדורה. שלושתם ענו שזו חנוכיה מצוינת וכדאי לרכוש אותה. שמחתי בליבי כי הייתה זו חנוכייה ענקית בגודל כ 65 ס"מ גובהה מכסף רקוע עבודת יד מדהימה שמומחי העריכו אותה שיוצרה במאה ה-18 על גביה הייתה רשומה הקדשה מדהימה בעברית הכי צחה ששמעתי מעודי –"והנה מנורת זהב ושניים זיתים עליה, נדבו האחים הנכבדים הלא המה שני בני היצהר האחים הנכבדים מיכאל ויצחק בני יוסף משפחת פואה יצ"ו לבית הכנסת ק"ק רומא יע"א - שנת נר מצוה ותורה אור". כששאלתי את ב.ג. מה דעתו מאיזה שנה זו ההקדשה ענה, כמובן משנת 1880. כיצד חישבת זאת שאלתי? ובכן בפסוק האחרון ישנם תגים מעל אותיות מסויימות. כאשר מצרפים בגימטריא את סכומי האותיות הללו מגיעים לשנת 1880. שמחתי שלמדתי משהו חדש. בפנייתי הבאה למנהל המוזיאון א.ס. כתבתי לו על כך והוא טען שאינני מבין דבר. לדעתו זו לא הדרך לחשב את התאריך. רק לאחר ששאלתי גם את מ.א. מארצות הברית נרגעתי והבנתי שאותו מנהל מוזיאון לא מבין בכך כל כך.
כדי לבדוק את הדופק שאלתי את מיכאל, מבקשים ממני הרבה כסף האם זה כדאי שאלתי? כמה הרבה? החזיר בשאלה. כדי להיות בטוח ציינתי מחיר הגבוה פי עשר ממה שביקשנו ממני. כדי לבחון את תגובתו, ומכיוון שיודע אני שהוא תמיד מקטין בהרבה את ערך המוצרים כדי להיות על הצד הבטוח. תקנה מיד ענה!!!.
אז הבנתי שזו הזדמנות של פעם בחיים.
לקחתי אותה לביתי וכדי לחדש ימיה כקדם עשיתי טעות ענקית ולקחתי אותה להברקה לאיש ביפו שמבריק דווקא יפה.
בגלל שוויה לא השארתי אותה אלא חיכיתי בחוץ עם חנוך. באמצע עבודתו כששוחחתי בטלפון יצא החוצה מילמל משהו על כרום ניקל ונכנס חזרה לחנות. אחרי שסיימתי לשוחח בטלפון שאלתי אותו מה רצה? הכסף מצופה כרום ניקל אמר. ובכן שאלתי מה זה אומר? ואז כשהבטתי בתדהמה בחנוכייה ראיתי שרוב ההזהבה שהיה עליה ירד!!!
חשבתי שאני מקבל התקף לב בו במקום.
מה עשית צעקתי עליו. מה זאת אומרת אמר. אני עושה הברקה עמוקה כמו שצריך כדי שהכסף יבריק ביותר.
נשבעתי שיותר לא אגיע אליו. לשמחתי נשארו אזורים לא מעטים בהם נשארה ההזהבה שמעידה על חשיבותה של החנוכייה הזו.
כעת ניגשתי לחשוב כיצד אני יכול להעריך גיל חנוכייה שאין עליה חותמת כמו רוב החנוכיות מכסף האיטלקיות הקיימות.
עלה במחי רעיון שלפי מה שזכור לי בעבר היו מצפים בזהב פריטים בעזרת כספית ורק לאחר שהגיעו לתובנה שכספית הינה מתכת רעילה הופסק השימוש בה כנראה במאה ה 19.
לאור זאת החלטי לבדוק בעזרת מכשיר אנליזה XRF את הרכב המתכות שעל פני השטח של החנוכייה בעיקר באזורי ההזהבה . מה שחיפשתי שם היה כספית.
לצורך השוואה כקונטרול לקחתי:
כוס כסף חדשה לגמרי אותה ציפיתי בזהב באמצעות אלקטרוליזה.
חנוכייה מכסף נוספת שלהערכתי מהמאה ה 18 מוזהבת.
חנוכייה אוסטרית מהמאה ה 19 מכסף בלבד
חנוכייה מברונזה מהמאה ה 15 מוזהבת.
הבדיקות העלו שבאמת באזורי ההזהבה של חנוכיות עתיקות נמצא גם כספית באחוזים שונים. שמחתי על התאוריה שלי והוכחתה.
לאור מכן ניגשתי לבדוק מה ידוע לי על משפחת פואה שסמל משפחתה מופיע על גבי החנוכייה.
שני אריות עומדים ונשענים על עץ תמר בראשו מגן דוד.
מכיוון שהערכתי שאף אחד לא יוכל לשלם עבורה כמו מקס, העברתי לו ולפמלה אשתו את צילום החנוכייה בידיעה שיראה אותה לאבי "הידען". תשובתו לא אחרה לבוא. ניתן היה לראות בברור שמי שנסח לו את התשובה היה א.ג. הוא ציין שהיא כמובן מזויפת (כי לא הגיעה ממנו!!!) וכמוה יש עוד 2 חנוכיות שיוצרו במאה העשרים ! כמו כן הסביר "בידענות" שמגן דוד לא הופיע על חפצים יהודיים לפני המאה ה 20.התעצבתי והתלבטתי אם לענות לו בצורה מקצועית בלבד או לעלוב ביועץ שלו.
בסופו של דבר עצרתי את עצמי ועניתי לו בחדות משהו, שאני קצת מתפלא על מי שיעץ לו, החנוכיות המזויפות שהוא הזכיר ידועות לי ועל גביהם חותמת זהה מזויפת ובמקום זהה על גבי החנוכיות. לחנוכייה שלי אין חתימה כזו. מעבר לכך שלחתי לו צילום מהספר של המוזיאון היהודי ברומא המציג סמל מגן דוד על חפץ יהודי מ1600!!!
איחלתי לו הצלחה והבנתי שהוא כבר לא יזכה לקבל ממני חפץ נדיר כלשהו.
עכשיו פניתי לחקור את עניין משפחה פואה.מצאתי שהייתה משפחה של בעלי בתי דפוס מהראשונים באיטליה שהחלו להדפיס ספרי קודש משנת 1550. ועד שנת 1750 לערך עם הפסקות. לאחר שהדפיסו כמות גדולה של ספרי קודש והפיצו ליהודים באיטליה , נבהל האפיפיור מהתנופה לה זוכה היהדות והחכמה היהודית וציווה לשרוף את כל הספרים שהודפסו וכן סגר את בתי הדפוס. בני משפחת פואה המשיכו לפעול בסתר במרתפי ביתם שם המשיכו להדפיס ספרים רבים וחשובים והחיו את הדת היהודית ואת לומדיה שכעת יכלו להיות כל מי שידע לקרוא ולא היה צורך ללמוד הכל בע"פ.
תולדות המשפחה הראו שבניהם הדפיסו במספר מקומות ובהם סביונטה, פרארה, ונציה ופיזה.
נהניתי מאד מזיו החנוכייה ועוד יותר מלימוד ההיסטוריה הקשורה ולחנוכייה.
לאחר שבועיים שלושה שוב קיבלתי באייפון צילום של חנוכייה עם סמל משפחת פואה. הפעם הייתה זו חנוכייה דומה לזו שהייתה בבית משפחת שטיגליץ כמו גם באוסף פוכטוונגר. בספר של מרדכי נרקיס כתוב שזו חנוכייה שמיוחסת לגד פואה. שהיה מדפיס ספרי יודאיקה בוונציה המאה ה 18.
כאמור ק.ג. דווח שגם חנוכייה זו מגיעה מאותו בית שהגיעה חנוכיית הכסף של משפחת פואה. זה כבר הדליק מאה אורות שמצביעות על כך שמדובר על אוסף שהגיעה ממשפחת אחת באיטליה. שכן זה ממש לא מסתדר ששתי חנוכיות כה נדירות ושייכות לאותה משפחה יגיעו ממקורות שונים לאותו אדם.
חקרתי קצת יותר לעומק בעזרת ידידי ב.ג. שהצביע על העובדה שיש הבדל בין סמל המשפחה של פואה לבין סמל המשפחה של די-סגני שנראה בדיוק אותו דבר אך בהבדל קטן שבסמל משפחה אחת האריות מניחים את שתי רגליהם על האדמה. ובסמל המשפחה השנייה האריות מניחים רגל אחת על גזע עץ התמר.
עברו עוד מספר ימים ושוב קיבלתי "שאלה" מק.ג. אתה מכיר סמל משפחה איטלקי שיש בו אריה, מגדל ושמש? אינני מכיר , אחפש בספרים שלי עניתי. עברתי על כל הספרים והקטלוגים שיש לי על ספרי משפחה איטלקיים של משפחות יהודיות וכבר כמעט התייאשתי. ואז נצנץ במוחי רעיון. מדוע שלא אחפש בד"ר גוגל – "אריה, טירה וכוכב"?!
מיד קפץ לי בגוגל צילום של סמל המשפחה הנדרש. היה רשום מתחתיו סמל משפחת בנבנישתי. חיפשתי מעט על המשפחה ומצאתי שגם הם היו משפחה שהפעילות בית דפוס באיטליה בהתחלה בוונציה ולאחר מכן בפיזה ומאוחר יותר עברו לאמסטרדם.
המכנה המשותף בין שתי החנוכיות של המוציאים לאור של בתי הדפוס היה הצורה הייחודית של חנוכיות אלו. לאחר דפדוף נוסף בספר של נרקיס למדתי שהסמל שהיה מודפס על השער של הספרים שהדפיסו בתי הדפוס היהודיים היה XXX ובגלל צורתו עשו משפחות אלו את החנוכייה בצורה המזכירה את סמל בתי הדפוס.
לאור הסיפור המדהים החלטתי לחקור את שורשי המשפחה שאליה הגיעו אוצרות נדירים ומדהימים אלו. לחצתי על ק.ג. שידבר עם האדם X שהביא לו את החנוכיות כדי להתחקות על שורשי המשפחה. האדם לא היה מוכן לגלות פרטים רבים למעט העובדה שמדובר בעיזבון של אדם ששם משפחתו פיזנטי.
בדקתי תחילה בגוגל ומצאתי שהשם פיזנטי מקורו ביהודים שמקורם בפיזה שבאיטליה. אז אורו עיניי. הלוא ברור שכל הדרכים מובילות לפיזה. גם פואה גם בנבנישתי וגם פיזנטי.
תחילה חיפשתי באתר חברה קדישא כדי למצוא איזה פיזנטי נפטר לאחרונה. העליתי חרס בכפי. כמעט לא נפטרו אנשים בשם זה בשנים האחרונות למעט אחד. בן ציון פיזנטי.
ניסיתי לצלצל לכל בני משפחת פיזנטי שמצאתי בישראל וחיפשתי קשר שלהם לאיטליה בכלל ולעיר פיזה במיוחד. ולא מצאתי משהו דרמתי למעט אחד שידע שמשפחות הגיע בשלב מסוים מאיטליה.
המשכתי לחפש כיוון שזכרתי את הכדורגלן העבר דוד פיזנטי ממכבי נתניה ולאחר מכן מהפועל תל אבית. לצערי ב144 עלה שמספרו חסוי. חשבתי שניות ארוכות מי יכול לעזור לי למצוא את מספר הטלפון של פיזנטי. מיד עלו בראשי שתי אופציות, מוטלה שפיגלר חברו הטוב של יקי ומשה עגייב מנהל הנבחרות של נבחרת ישראל. פניתי לזה האחרון שהעביר לי תוך כמה דקות את המספר הנכסף.
צלצלתי לו בשישי בבוקר ואז כשענה שמעתי הוראות לילדים במשחק כדורגל, הבנתי שהוא עסוק. צלצלתי שוב בראשון והפעם ענה לי. מה שלומך אחי שאל בהתלהבות כאילו אני אח שלו☺
אני חושב שאתה לא מכיר אותי , עניתי. מה זאת אומרת ענה יש לי את המספר שלך שמור בטלפון כאמא של אדם. אין בעיה עניתי אהיה אמא של אדם. שאלתי את פיזה האם הם קשורים לאיטליה? בוודאי ענה בהתלבות, אני צאצא של החיד"א שמוצאו מאיטליה ליבורנו. שמחתי מאד על גילוי זה שרק חיזק לי את התמונה הכוללת.
חיפשתי עוד בגוגל ומצאתי שהחיד"א – חיים יוסף דוד אזולאי שפיזה נקרא על שמו. הוא נולד בירושלים ב 1724 ועבר לאיטליה לליבורנו ובהמשך כשאשתו נפטרה נשא אישה שניה מפיזה ועבר להתגורר בעיר זו.
עכשיו המעגל הושלם מבחינתי.
מ.ש.ל