משנה ז
נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת –
שכן הינו אחד שגר בקרבתך ואתה בסביבתו חלק ניכר משעות היום על כן אם הוא רע – הינו מקור לרוע.
חובה עליך להתרחק ממנו בצורה משמעותית כדי שלא תושפע ממנו לרעה.
שכן זה עלול להשפיע עליך ועל בני משפחתך על כן חשוב מאד להתרחק. ולא עוד, אלא אומר: הרחק! כלומר לא רק שלא תתקרב אליו באופן פסיבי אלא הרחק עצמך ממנו באופן אקטיבי כמה שיותר.
לעומתו של השכן הרע, הרשע. אמנם ברשע מבחינים בפוטנציאל נזק גדולה בהרבה שכן רשע גרוע בהרבה מרע.
אולם מכיוון שכאן לא מדובר על מישהו שקרוב אליך פיזית ובאופן תדיר, אזי לגביו נאמר – אל תתחבר.
כלומר זה לא שאתה צריך להתרחק ממנו, גם לא שאתה צריך לא להתקרב אליו, אתה כן יכול להתקרב אליו.
אולם רק אל תתחבר אליו – כלומר באופן אקטיבי וכך לא תינזק ממנו כלל.
ואל תתייאש מן הפורענות – אם תשמור על ההנחיות בתחילת האמרה אזי הפורענות משכן רע ומרשע
לא תבוא אליך אל תתייאש ואל תרים ידיים.